פסק-דין בתיק ת"ג 12716-03-12

1.         בפניי בקשה לתיקון גיל. המבקש בתמ"ש 12716-03-12, מר סימן טוב אבא בנימין (להלן: "המבקש"), מבקש לתקן את גילו באופן שיירשם כי הינו יליד 14.1.1950, ולא 1956 כפי שנרשם בתעודת הזהות שלו ובמרשם התושבים.

            טענות המבקש:

2.         בבקשתו טוען המבקש כי בעת עלייתו לארץ נרשם בטעות תאריך לידה שגוי בהתאם לתעודת הזהות מאפגניסטן. בפרוטוקול מיום 27.2.13 המבקש העיד כי באפגניסטן נשים ילדו בבית ולא בבתי חולים, אין תעודות לידה. תעודות זהות היו מקבלים בגילאים 10-15 לאחר בדיקות מטעם הממשלה שהיו מגיעים לבתי הכנסת כל 5 שנים ונותנים ת.ז.

3.         סיבת השיבוש, לטענת המבקש, נעוצה בכך כי ההורים היו מוסרים לממשלה באפגניסטן גיל צעיר יותר ורושמים את הילדים בתעודות הזהות כצעירים יותר וזאת על מנת לדחות את מועד גיוסם לצבא באפגניסטן. עם עלייתו של המבקש הועתק תאריך הלידה מתעודת הזהות האפגניסטנית ומכאן מקור הטעות.

4.         עוד טוען המבקש כי הוכחה נוספת כי הרישום בתעודת הזהות האפגניסטנית אינו נכון וכי אין להסתמך עליו ברישום גילו, הינה כי אחיו הצעיר ממנו ב- 6 שנים, מר סימן טוב אהרון, נרשם גם כיליד שנת 1956.

5.         להוכחת בקשתו צירף המבקש תצהיר של אחיו, מר אהרון סימן טוב (להלן: "האח"), ושל אחותו, הגב' ציפורה כהן (להלן: "האחות").

6.         לדברי האחות ,כעולה מתצהירה ומחקירתה, היא האחות הבכורה והיא מבוגרת מהמבקש ב- 10 שנים וכי היא ילידת שנת 1939 ולא 1941 כפי שרשום בתעודה מאפגניסטן. האחות זוכרת כי המבקש מבוגר מאחיו אהרון ב- 6 שנים וכי שניהם לא נולדו באותה שנה כפי שנרשם להם בתעודה מאפגניסטן.

7.         בנוסף, המבקש נסמך בבקשתו על מסמך (להלן: "המסמך"), שכתב אביו בכתב רש"י, אשר המבקש תרגם בעצמו, ולטענתו רשומים בו הגילאים הנכונים של המבקש ואחיו. בהתאם להחלטתי מיום 27.2.13, מסמך זה לא יהווה ראיה בהליך זה.

8.         כעולה מתצהיר האח אהרון ומחקירתו, בתעודות מאפגניסטן הוא והמבקש רשומים כילידי שנת 1956 בעוד שהוא צעיר מהמבקש ב- 6 שנים.

טענות המשיבה:

9.         עמדתה של המשיבה כי הנטל לסתור את רישומי מרשם האוכלוסין מוטל על המבקש וכי  כאשר בבסיס הבקשה לשינוי הגיל עומד אינטרס כספי, אזי הנטל הראיתי המוטל על המבקש הינו מוגבר.

10.        לגישתה של המשיבה יש לדחות את הבקשה ולהותיר את גילו הרשום של המבקש על כנו, בנימוק כי המבקש לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו. ואלו נימוקיה:

א.         בבקשות שונות שהגיש המבקש, בקשות למתן תעודת זהות, שאילתה לקובץ העבריינים ובקשה לתעודת עולה המבקש חזר והמשיך לציין את שנת לידתו  כ- 1956. המשיבה צרפה  לעניין זה את הבקשות הנ"ל.

ב.         טענתו המרכזית של המבקש נסמכת בעיקרה על מראה עיניים ודי בכך כדי לשלול את הבקשה, מראה פני אחיו שנראה צעיר ממנו.

ג.          אין להסתמך על תצהיר ועדות האח אהרון, כאשר עדותו רוויה בסתירות פנימיות ובעיקרה מסתמכת על מסמך שאינו מהווה ראיה בהליך זה. בעדותו האח מעיד כי גילו על פי תעודת הזהות הינו תקין וכי הוא נולד בתאריך 19.11.1956. האח מסתמך על תעודת הזהות ומעיד שהינה נכונה לגביו. האח מעיד כי המסמך שהציג המבקש נכון והרישומים בו הם המדויקים וכי בהתאם לאותו מסמך המבקש נולד בשנת 1956. במסמך הנ"ל נרשם כי האח נולד בשנת 4.11.1955. כיצד האח מבקש לסמוך את גילו של המבקש לפי הכתוב במסמך, בעוד הוא עצמו אינו מסתמך על מסמך זה וסבור כי גילו תקין ואינו דרוש שינוי.

ד.         האח מעיד בסוף המשפט כי ייתכן וגילו שגוי (עמ' 9-10 לפרוטוקול). לפיכך הטענה כי לא ייתכן כי שני האחים בני אותו גיל איננה במקומה, משהאח בעצמו טוען כי ייתכן ותאריך לידתו בשנת 1955.

ה.         אין להסתמך על תצהיר ועדות האחות ציפורה וזאת כי מקור ידיעתה לגיל המבקש נסמך על אותו מסמך שנקבע לגביו שאינו קביל. בנוסף, מציינת האחות כי מקור ידיעתה את גילו של המבקש הינו בידע כללי שאינו מבוסס על דבר.

ו.          המבקש השתהה שיהוי ניכר טרם הגיש את הבקשה לתיקון גיל. בבקשתו של המבקש, בתצהירו ובעדותו לא מצביע המבקש על סיבת השיהוי של 35 שנים, מעת תרגם את המסמך וגילה כי גילו אינו נכון.

ז.          עדות המבקש כי ידיעתו לטעות התעוררה לפני כ- 5-6 שנים,(עמוד 3, שורות 19-21 ושורות 26-32, פרוטוקול 27.2.13), היא טענה מופרכת מיסודה אשר מעלה תהיות האם הצהרת המבקש כי הוא זה שתירגם את המסמך והבין את הכתוב בו, נכונה.